תמצית מנהלים המחקר הנוכחי מכסה את ביטויי ההתייחסות ל”אחר” היהודי-ישראלי ולשלום עימו המצויים בספרי הלימוד העדכניים ביותר שיצאו לאור מטעם הרשות הפלסטינית לשימוש בכל בתיה”ס ביהודה, שומרון ורצועת עזה וכן בבתיה”ס שבמזרח ירושלים הפועלים לפי תכנית הלימודים של הרש”פ. מדובר הן בבתיה”ס הממשלתיים, הן בבתי”ס שבניהול גורמים פרטיים (כגון כנסיות שונות, אגודות צדקה אסלאמיות וכד’), והן באלה המנוהלים ע”י סוכנות הסעד והתעסוקה של האו”ם – אונר”א. נכללו במחקר ספרים במקצועות שונים בכיתות א’-י”ב ונבדקו בהם כל סוגי החומר הכתוב, כולל תרגילי לשון, 201 7 . שאלות ומטלות והערות שוליים וכן תצלומים, איורים, מפות, טבלאות ותרשימים ספרים מאלה 7 ,במסגרת פרוייקט של משרד החינוך הפלסטיני לכתיבה מחדש של 2017- ו 2016 שנבדקו הודפסו בשנים ספרי הלימוד, שנמצא כעת בעיצומו.

עורכי המחקר הנוכחי מאמינים בכל ליבם ששלום משמעותי חייב להתחיל בחינוך: יש לתת לדור הצעיר בשני הצדדים הזדמנות להבין את הרקע הרחב יותר של הסכסוך אשר בו מסובכות חברותיהם ויש להראות לו את התועלת ההדדית של פתרונו בדרכי שלום. הדבר מחייב הכרה חד-משמעית ביריב, לצד תיאור מכבד של זהותו, אמונותיו והאינטרסים שלו. מטרתו היחידה של מחקר זה היא קידום החינוך לשלום בשני צידי הסכסוך המזרח-תיכוני, והמחברים מקווים להוסיף למחקר הנוכחי בהקדם מחקר דומה על ספרי הלימוד הישראלים.

מסקירת ממצאי המחקר ניתן לסכם את התייחסות ספרי הלימוד של הרש”פ לישראל, ליהודים ולשלום בשלושה עיקרי יסוד: דלגיטימציה, דמוניזציה, ואינדוקטרינציה למאבק אלים במקום קריאה לשלום. על בסיס עיקרי יסוד אלה נבנה נרטיב המציג את הסכסוך בצורה מעוותת מבחינה היסטורית ואינו מותיר כל תקווה לסיומו בדו-קיום בשלום בין שני הצדדים המעורבים בו. דבר זה טומן בחובו השלכות כבדות משקל על עתידם ועתיד ילדיהם, וגם מצביע על מטרות הרש”פ לטווח ארוך, ועל מידת מעורבותה של אונר”א במטרות אלה.

הדלגיטימציה של היהודים מתבטאת באי הכרה בהם כעם בעל זכויות לאומיות בארץ. דבקותם בה מתוארת כ”שאיפות חמדניות (אטמאע)”. תנועתם הלאומית – הציונות – מוצגת כתנועה קולוניאליסטית בשירות האימפריאליזם המערבי, שמטרתה ליישב את יהודי העולם בארץ תוך גירוש הפלסטינים ממנה אף מוחלפת הגדרת הסכסוך מ”הסכסוך 2017 ובכך היא מוצגת כאיום קיומי .בספרי הלימוד משנת הערבי-ישראלי” ל”הסכסוך הערבי-ציוני”, כנראה במטרה להציג את הסכסוך בעיני התלמידים כמאבק על עצם הקיום, דבר המרחיק עוד יותר את האפשרות לפתור אותו בדרכי שלום ודו-קיום.

LEAVE A REPLY

Please enter your comment!
Please enter your name here