1.

מפה בכותרת “מדינות הלבנט [בילאד אלשאם בערבית] ובה: סוריה, לבנון, ירדן ופלסטין, כשמדינת פלסטין מכסה את כל הארץ, כולל שטחה של ישראל:

(לימודי חברה, כתה ו’, חלק א’ (2017) עמ’ 42) 

2.

מפה של כל הארץ עם מטלה: “אצבע את מפת מולדתי בצבעי הדגל הפלסטיני”:

(חינוך לאומי ולחיים, כתה ב’, חלק א’ (2016) עמ’ 10)

3.

טבלה המונה את תושבי פלסטין – כולל שטחי ישראל “שנכבשו בשנת 1948” – ללא 6 מיליון היהודים שחיים שם היום:

“הטבלה שלהלן מבהירה את מספר תושבי פלסטין בשנת 2015 לפי המרכז הפלסטיני לסטטיסטיקה. האזור                                                 מספר התושבים

הגדה המערבית ורצועת עזה                      4,750,000

בתוך השטחים שנכבשו בשנת 1948           1,470,000

במדינות ערב                                          5,460,000

במדינות זרות                                         685,000

אסדר את האזורים בהם נמצאים הפלסטינים בסדר יורד עפ”י מספרי התושבים.”

(מתמטיקה, כתה ד’, חלק א’ (2016) עמ’ 25)

4.

תרגיל לשון ובו ביטוי לדה-הומניזציה חריפה ביותר של היהודים:

“בחייך! איך זה שנחשים פולשים אלינו…”

 (השפה הערבית: מדעי הלשון, כתה י”ב (2015) עמ’ 63)

5.

הבאת אימרה של הנביא מוחמד (חדית’) עם השלכות לימינו אלה, ועל כך מעירים כותבי ספר הלימוד שהכניסו אותה לתוכו:

“…7. הלחימה ביהודים והנצחון עליהם: השליח [מוחמד] בישר את קץ העושק של היהודים על-פני האדמה הקדושה הזאת והפסקת שחיתותם וכיבושם אותה. [נמסר] מפי אבו הוריירה [אחד ממקורבי מוחמד] שהנביא אמר: אחרית הימים לא תבוא עד אשר ילחמו המוסלמים ביהודים, והמוסלמים יהרגום, ואפילו יתחבא היהודי מאחורי סלע או עץ – הרי שהסלע או העץ יאמרו: ‘הוי מוסלמי, הוי עבד האל, יש יהודי מאחורי, בוא והרגהו!’ – חוץ מהימלוח [ע’רקד], שכן הוא מעצי היהודים.”

(אמונה, כתה י”א [מגמה הלכתית] (2013) עמ’ 94)

6.

שיעור בכותרת “פלסטין ערבית מוסלמית” ובהמשך הדף מובאת מפה של מדינות ערב בצבעים שונים בכותרת “מדינות המולדת הערבית” וביניהן כל הארץ באדום עם השם פלסטין, כשמעליה מתנוסס הדגל הפלסטיני:

(טיפוח לאומי וחברתי, כתה ד’, חלק א’ (2016) עמ’ 7)

7.

המקום היחיד בספרי הלימוד של הרש”פ שבו מופיע השם “ישראל” על שתי מפות באותו עמוד הוא בספר לימוד היסטוריה לכתה י”א. המפה העליונה מציגה את תכנית אלון משנת 1968 לסיפוח שטחים ביהודה ושומרון והמפה התחתונה מציגה את תכנית שרון לסיפוח כנ”ל משנת 1982. מאחר שמדובר במפות ישראליות ובתכניות סיפוח, היה טבעי לציין את ההבדלים בין ישראל לשטחים המסופחים. מכל מקום, הקטע המובא בין שתי המפות מבטל את האפשרות כי מדובר בהכרה פלסטינית בישראל: “הקו הירוק: קו דמיוני שהופיע בצבע ירוק על המפות לאחר מלחמת 1967 כדי להפריד בין השטחים הפלסטיניים שכבשה ישראל בשנת 1948 לבין השטחים שכבשה בשנת 1967.”

(היסטוריה מודרנית ובת-זמננו של פלסטין, כתה י”א, חלק ב’ (2014) עמ’ 51. סימון השם “ישראל” בשתי המפות באמצעות אליפסה אדומה איננו במקור ונעשה לנוחות הקורא.)

8.

ישראל אחראית לשימוש בסמים בחברה הפלסטינית:

“תופעת השימוש בסמים התבלטה בכמה מאזורי החברה הפלסטינית בשל עידוד הפצתם בקרב הנוער מצד הכיבוש הישראלי במטרה להרסם מבחינה מוסרית, כלכלית ופוליטית…”

(סוגיות אקטואליות, כתה י”א [הומאנית] (2014) עמ’ 52)

9.

להלן הימנון תנועת הנוער של ארגון אלפתח המדגיש את מוטיב המאבק לשחרור כל הארץ, כולל חיפה ויפו:

“אני גור אריות [כינוי לחבר בתנועה], אני פרח [כינוי לחברה בתנועה], נתנו את הנפש למהפכה [ת’וורה – כינוי לפעילות ארגון פת”ח]

סבינו בנו בתים לנו בארצנו החופשית [בעבר]

אני גור אריות, אני פרח, נשאנו את גחלת המהפיכה

אל חיפה, אל יפו, אל אלאקצא, אל [כיפת] הסלע”

(שפתנו היפה, כתה ב’, חלק א’ (2016) עמ’ 42)

10.

בספרים החדשים שיצאו לאור ב-2016 מוחרף השחרור האלים והוא כולל עתה, זו הפעם הראשונה בתכנית הלימודים של הרש”פ, התייחסות לגורלם של 6 מיליון יהודים החיים בארץ לאחר שחרורה: סילוקו של הגזלן [ישראל] מהארץ והשמדת השרידים המובסים של הזרים. אלמנט חדש זה בספרי הלימוד של הרש”פ מצלצל בפעמון האזעקה במלוא העוצמה:

“נשיר ונלמד בע”פ: אדמת האצילים [ארד אל כוראמאא]

[תצלום ירושלים העתיקה ובמרכז התצלום כיפת הסלע]

נשבעתי! אקריב את דמי כדי להרוות את אדמת האצילים

ואסלק את הגזלן [ע’אצב] מארצי ואשמיד [אוביד] את שרידי הזרים [פלול אלע’ורבאא]

הוי ארץ אלאקצא והמקום המקודש [חרם], הוי ערש הגאון והאצילות

סבלנות, סבלנות, שהרי הניצחון לנו הוא והשחר יבצבץ מהחשיכה”

(שפתנו היפה, כתה ג’, חלק ב’ (2016) עמ’ 64)