האם המינהל האזרחי מאפשר פיתוח תשתית הטרור בעזה

דוד בדין, מנהל המערכת

הצוות שלנו ערכה ראיון ביולי 2015 עם דובר של המינהל האזרחי במחסום ארז

שאלה: ספר לנו על הארגון שבו אתה עובד.

ת:אני עובד במנהלת התיאום והקישור לרצועת עזה (CLA). הארגון הוא ארגון בתוך צה”ל וכפוף למשרד הביטחון וממשלת ישראל כולה. CLA מרכז סחורות לרצועה עזה וממנה. אנחנו (המנהל האזרחי) נותנים לסחורה לעבור במעבר כרם שלום, מעבר הגבול הדרומי. כמו כן, ישנו גבול נוסף והוא מעבר ארז. הגבול בינלאומי, ומיועד לתושבי עזה, סוחרים, עיתונאים, אנשי עסקים, ועובדי סיוע. : ישנם שלושה מחסומים בכניסה וביציאה מעזה: . הראשון הוא מעבר ארז הנשלט על ידי ישראל. השני הוא מעבר הגבול של הרשות הפלסטינית, הידוע בשם חמסה -חמסה. שלישי ואחרון הוא ארבע -ארבע, מעבר בשליטת חמאס. דוגמא לפעילות ישראל למען עזה היא העובדה ששלחנו בכמעט $ 1.4 מיליון טונות של סחורה  אל תוך עזה במהלך המלחמה בקיץ. כמו כן, אנו שולחים סיוע  לפרויקטים במימון בינלאומי בתוך עזה. אין לנו תיאום עם חמאס, אבל אנחנו מתאמים עם הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון ועם הנציגים שלהם בעזה באמצעות הוועדה האזרחית הפלסטינית. אנחנו גם מתאמים עם ארגוני סיוע בינלאומיים, כגון אונר”א ותכנית פיתוח הארצות מקרוב.

ש: עם אילו קבוצות אתם עובדים על מנת להקל את מעבר הסחורות אל תוך עזה?

ת:בהתחשב בכך שיש לך אחריות על טריטוריה (רצועת עזה) שנשלטת על ידי גורם שאינך יכול לתאם איתה 0חמאס), מהם הקשיים שנתקלת בהם במסגרת עבודתך?

ת: האתגר כאן, הוא שישראל לא יכולה לתאם עם חמאס. אנחנו [ישראל] לא יודעים למי הם נותנים לעבורבמחסום או אפילו אם יש להם [העזתים] היתר להיכנס לישראל. ישראלים לא יכולים להיכנס לעזה, אלא אם כן יש להם קרובי משפחה שם. כמו כן, חמאס מטיל מס על אנשיה בכל פעם שהם חוצים את מחסום ה”ארבע ארבע”. לא משנה למה. עם זאת, ישראל ניצבת בפני דילמה שבה הוא צריך לספק לתושבי עזה  טיפול רפואי ואספקה.אך  על ידי הבאת יותר ויותר תושבי עזה  לישראל, חמאס עושה עוד ועוד כסף, כי הם גובים מס בכל פעם שעוברים במחסום שלהם. חמאס מקבל יותר כסף כאשר תושבי עזה מורשים להיכנס לישראל. חמאס גם עושה יותר כסף ככל שכמות גדולה יותר של מוצרים מועברים בין עזה לישראל. לא אכפת חמאס על אנשיו;  מבחינתם הם מתרכזים אך ורק  עם הבנייה מחדש של המנגנון הצבאי שלה. חוסר התקשורת ושיתוף הפעולה עם חמאס גם יוצר קשיים רבים למי שרוצה לעבור את הגבול. לאחרונה, 70 ילדי בית הספר קיבלו אישור לביקור בישראל. הטיול אושר על ידי הרשות הפלסטינית והמת”ק, אבל כאשר הילדים הגיעו למחסום שבשליטת חמאס, הם לא הורשו לעבור.

ש:עד כמה אתה חושב שצרכיהם של תושבי עזה נענים כיום? כיצד היית מתאר את מצבם?

ת: אין בעזה רעב, ואין שם משבר הומניטרי. יש להם ציוד רפואי ומזון, כמו גם הרבה מוצרים אחרים, משאיות עם ציוד מסופקות על בסיס יומי. יש אפילו מרכז בריאות בעזה.  במקרי חירום,  תושבי עזה מובאים לישראל לקבלת טיפול. צרכיהם הבסיסיים נענים. לא אכפת לחמאס מצרכי הציבור הפלסטיני . אם החמאס היה משקיע באוכלוסייה במקום בצבא, תנאיהם יהיו הרבה יותרטובים .ניתן בהחלט לחיות בעזה.

ש:כאשר לצה”ל נודע על איומים חדשים מרצועת עזה, כגון בניית מנהרה, איך תשפיע ידיעה זו על פעילות המת”ק והמשלוחים לעזה?

ת:אנחנו מנסים לשלוט הן במצב הביטחוני והן במצב האזרחים בעזה [בו זמנית]. לעיתים אנחנומקפידים פחות על  הביטחון כדי לסייע לתושבי רצועת עזה. גם במהלך המלחמה, לא עצרנו את התנועה של מוצרי מזון לרצועה עזה. בקיץ שעבר, בזמן שרקטות שנורו, החיילים הישראלים במעברי הגבול השונים סיכנו את חייהם כדי שהצרכים הבסיסיים של תושבי עזה ייענו. משלוחים של מזון וציוד רפואי לא הפסיקו לעבור לעזר גם בזמן המלחמה.

ש:באיזו מידה הפעילות של המנהל האזרחי משתנה כאשר יש קואליציה ישראלית חדשה?

ת:המנהל האזרחי לא מחליט. הממשלה מחליטה על המדיניות, ואנחנו מיישמים אותה. אנו ממליצים לממשלה.כל קואליציה והחלטותיה יכולים לשנות את כל הפעילות מקצה אל קצה.

ש: מי מחליט אילו סחורות יוכנסו לעזה?

ת: השוק החופשי מחליט. אנחנו לא מתערבים בשוק. יש כמה מגבלות על כמה מוצרים ניתן למכור. המטרה שלנו היא לוודא כי המגזר הפרטי בעזה ישגשג. 800 אנשי עסקים בעזה חוצים מדי יום מרצועת עזה לישראל. 650 משאיות, בממוצע, עוברות במעבר כרם שלום על בסיס יומיומי. משאיות אלה נושאות מזון, מכשירי חשמל, חומרי בנייה, וכו ‘. הקיבולת המירבית היא 800 משאיות ליום. יציבות כלכלית בעזה  טובה לביטחון ישראל. יש  חידוש ביצוא לישראל מרצועת עזה, שעיקרו מוצרים חקלאיים. 6,500 טון יוצאו מרצועת עזה מאז אוקטובר 2014, ואני מקווה שזה ימשיך לגדול. מוצרים אלה כללו בעיקר  תוצרת חקלאית עם כמה פריטי ריהוט וטקסטיל. למעשה זה לא מועיל מאוד מבחינה כלכלית כאשר שוקלים תחרות בינלאומית המייצרת  מוצרים זולים יותר, כמו מוצרים מסין, למשל.

ש: אילו אמצעים ננקטים על מנת לוודא שהסחורה לא מגיעה לידיהם של טרוריסטים?

ת:כמעט כל דבר מותר להכניס לעזה. לסחורה שניתנת לשימוש גם בצורה אזרחית וגם בשביל הטרוריסטים, יש סיווג ביטחוני גבוה. יש לנו הסכם עבודה עם האו”ם והרשות הפלסטינית, שלשניהם יש אנשים בשטח שמנטרים את  ההפצה של מוצרים אלה ולאן הם הולכים. למרות זאת,  אנחנו עדיין מניחים כי חלק מחומרי הבנייה עלולים להגיע לשוק השחור כדי לבנות מחדש את המנהרות, למשל. אי אפשר לדעת אף פעם ב 100% ביטחון שהסחורה מגיעה רק לידיים הנכונות.

ש: איזו סחורה מגיעה לבתי הספר? האם אנשים או ארגונים מסוימים מקבלים את הסחורה?

ת:המוצרים והסחורה מובלים למחסנים של ארגונים. הסחורהשהולכת לבתי הספר אונר”א מרכזת. עם זאת, יש לאונר”א משבר פיננסי.

ש:צפיתי בסרטון וידאו על מערכת בתי הספר של אונר”א, אשר הראתה כי ג’יהאד, מות קדושים, השמדת ישראל, ודחייה של קשרים יהודים לארץ ישראל הן אלמנטים מרכזיים בתכנית הלימודים. האם אתה מכיר זאת? האם אתה מאמין שתכנית הלימודים של אונר”א מקדמת אלימות ?

ת: אנחנו יודעים מה שנלמד שם. אני עצמי עובר על כל החומרים שנשלחו לבתי הספר בעזה, כגון בתי ספר של אונר”א, באנגלית ובערבית. הם מלמדים על הפליטים משנת 1948 , וקידום  זכות שיבה, שנוגעת לישראל. עם זאת, אני לא נתקל בג’יהאד או משהו כזה. תכנית הלימודים זהה לתכנית הלימודים הנלמדת ביהודה ושומרון. יש לנו קשר שוטף עם הרשות הפלסטינית ואונר”א על תכנית הלימודים, ואני עובד  בקשר  הדוק עם אונר”א.

ש: אם היית יודע שאונר”א מקדמת  שנאה ואלימות כלפי יהודים בתכנית הלימודים שלהם,  האם היית שוקל ליישם מדיניות סיוע המותנה בכך שאונר”א תצטרך להיפטר מהרטוריקה האלימה והאנטי-היהודית שלהם בתכנית הלימודים על מנת לקבל סחורה?

ת:הייתי ממליץ על כך אם הרגשתי שזה היה הכרחי, אבל שוב, זה תלוי בממשלה.בסופו של דבר, ממשלת ישראל היא זו שעושה  את ההחלטות . התפקיד שלנו הוא רק ליישם את המדיניות שלהם.

ש: האם הורים בבתי הספר של אונר”א חברים בחמאס?

ת:  אונר”א לא מאפשרת לחברים בזרוע הצבאית של חמאס ללמד בבתי הספר שלהם.

ש: האם מועבר לעזה בימים אלו מלט ובטון? מה קורה לזה ברגע שעזה מקבלת את הסחורה?

ת: כל משק בית צריך ללכת לרשות הפלסטינית ולהירשם לקבלת חומרי בניה. פקידי האו”ם מוודאים שהמלט הוא למעשה נצרך באזורים המבוקשים. זוהי בעיה, מכיוון שאנשים לפעמים מוכרים את  חומרי הבנייה שלהם בשוק השחור. חומרי בנייה מנוטרים על מנת לוודא שהם אכן משמשים לבניה של בתי האזרחים. יש לנו רגולציה על מכירת העץ  כדי לעקוב לאן הוא הולך, ובאמת מצאנו שהמנהרות נבנות כך. מאז מבצע צוק איתן בקיץ שעבר, 1.4 מ’טונות של חומרי הבנייה נמסרו מישראל לרצועה עזה. 89,000 התושבים בעזה קיבלו חומרי בנייה מאז המבצע , מתוך 92,000 שביקשו חומרי בניה.

ש: אילו תאגידים משקיעים בעזה?

ת: זה יכול להיות כל סוג של חברה. פרטית, בינלאומית, למתפ”ש אין שליטה על זה.

ש: האם תושבי עזה צריכים לרכוש את חומרי הסיוע שמועברים אליהם?

ת: דרך הפעולה היא שתושבי עזה צריכים להירשם עם נציגי האו”ם והרשות הפלסטינים לשיקום. אחרי שהאו”ם / הרשות הפלסטינית / ישראל באים לסקור את הנזקים ומה שהם צריכים כדי לבנות מחדש וישראל מאשרת אותם גם בצורה בטחונית, התושבים יכולים לבוא ולקנות החומרים מהמחסנים .הממשלה מחליטה מה המדיניות . העבודה של המתפ”ש היא רק לעשות את עבודתה.

ש: מה היה הסיפור של ה NGO התורכי ה HHI, שרצו להעביר סחורה וסיוע הומינטרי אל תוך עזה ב 2014?

ת:ני לא יודע שום דבר על הסיפור הספציפי הזה, אבל מה שאני יכול לומר הוא שאנחנו מתאמים עם הנציגיםהתורכים בישראל, ואנחנו שולחים את כל תרומותיהם אם הם אושרו בנקודת מבט בטחונית. למעשה, המתפ”ש עובד ממש עכישו על שליחת סחורות אל תוך עזה מהתורכים על מנת לבנות בית חולים ברצועה.