French
German
Hebrew
Noruegan
Russian
Spanish
Swedish
Polish
Portuguese
(ינואר 2019)
- אינדוקטרינציה של הסכסוך בשלושה משפטים לתלמידי כתה ב’:
“הכנה: המורה יספר סיפור קצר על מולדתנו, פלסטין: ‘סבי היה חי בכפר יפה ב[אזור] חיפה. הוא עבד בחקלאות, אהב את האדמה ושמר עליה. ביום עצוב אחד באו פנים זרות כדי לגרשו מאדמתו, לשרוף את מה שזרע ולאלצו להגר לארצות רחוקות.'”
(שפתנו היפה, כתה ב’, חלק ב’ (2018) עמ’ 53)
- אינדוקטרינציה באמצעות חוויה של תסכול אישי:
תלמידי כתה ג’ מקבלים הוראה להכין את עצמם לטיול ואז נאמר להם שאינם יכולים להגיע למקום שבחרו לבקר בו בפלסטין:
“…
-המורה ידון עם התלמידים במטרות הביקור במקום שאותו בחרו לטיולם.
-המורה יחלק בין התלמידים טופס הסכמה הורית לטיול ביה”ס כפי שמפורט בפעילות.
-המורה יבקש מהתלמידים שהוריהם ימלאו את טפסי ההסכמה לטיול.
-המורה יבקש מהתלמידים להכין לטיול את האוכל והמים שיזדקקו להם, וכן עטים ודפי נייר.
-המורה יבקש מהתלמידים לנהוג בהתאם להוראות טיול ביה”ס.
-המורה יטיל על התלמידים לתעד את מה שראו ע”י צילום וכתיבת דו”ח.
-המורה יבקש מהם להראות את התמונות בכתה.
הערה: המורה יבהיר לתלמידים את הסיבה מדוע אינם יכולים לבקר במקומות שבחרו בפלסטין.“
(טיפוח לאומי וחברתי, כתה ג’, חלק ב’ (2016) עמ’ 64)
- הכותל המערבי היהודי נעשה למקום קדוש מוסלמי חשוב
עפ”י האמונה המוסלמית, הנביא מוחמד ערך נסיעה פלאית ממכה לירושלים רכוב על-גבי בהמת רכיבה שמימית בעלת כנפיים בשם אל-בוראק, שאותה קשר לכותל בעת שעלה השמימה מהר הבית שבירושלים. הכותל הפך בזאת להיות מקודש למוסלמים בשם אל-בוראק, אבל מעולם לא היה שווה במידת קדושתו למסגד אלאקצא ולכיפת הסלע. הקטע שלהלן מציג אותו ככזה, כנראה כחלק מהמאמץ הנגדי של הרש”פ מול תביעת הבעלות של היהודים על מקום זה. יצויין שהמוסלמים הכירו בעבר בקדושת הכותל ליהודים תחת שמו הערבי האחר – “הכותל של מקום הבכי (חאיט עלמבכא)”, מאחר שרק היהודים היו מתאבלים שם – אלא שזה אינו השם שמשתמשים בו בקטע שלפנינו ולכן אין כאן משום הכרה בקדושת המקום ליהודים:
“המורה יכין מספר פתקי נייר שבהם הוא ירשום את [שמותיהם של] האתרים והמקומות הקדושים החשובים והבולטים ביותר הנמצאים בירושלים (מסגד אלאקצא, כיפת הסלע, מסגד עומר, כותל אלבוראק, כנסית הקבר וכן את שמותיהם של כמה משערי ירושלים) ויבקש מהתלמידים לבחור פתק שאותו יפתח ויקרא את מה שכתוב בו. המורה יסביר על כל אתר ומקום המופיע בפתקים הללו ויציג סרט וידאו על ירושלים, חומתה, שעריה והמקומות הקדושים בה.”
(חינוך אסלאמי, כתה ג’ (2018) עמ’ 68)
- פרחי הכלנית כסמל למרטירים הפלסטינים – השפעה תרבותית איראנית?
פרחי הצבעוני האדומים נחשבים באיראן מזה עשורים כסמל למרטירים האיראנים. הקטע שלהלן מקשר באורח דומה את המרטירים הפלסטינים עם פרח הכלנית המקומי. זהו מוטיב שעד עתה לא נתקלתי בו בספרי הלימוד של הרש”פ ובחומר לימודי אחר. האם מצביע הדבר על השפעה חינוכית איראנית לאחרונה על תכנית הלימודים של הרש”פ?
“…בפלסטין, הפרח האדום הזה מסמל מרטיריות והקרבה. כל מי שמביט לכל מקום רואה את פרחי הכלנית שלוחשים באזנו ואומרים: ‘כאן נפל חלל מרטיר והרווה בדמו את עפרי. מה מרובים הם פרחי הכלנית בארצנו!'”
(שפתנו היפה, כתה ד’, חלק א’ (2018) עמ’ 15)
- אמצעי נגד מפני גז מדמיע:
“1. את ריח הגז המדמיע הנורה ע”י צבא הכיבוש מריחים למרחוק. הסבר זאת. [התשובה:] מפני שהגז מתפשט דרך האוויר מהמקום ששם הוא בריכוז גבוה יותר אל המקום ששם הוא מרוכז פחות.
- דוגמאות לחומרים [אחרים] המתפשטים [בצורה דומה].
- מהי השפעת הגז הזה על הבריאות והסביבה?
[תשובה:] הוא גורם לחנק ולבעיות בחזה, לנזלת ולכאב וצריבה בעיניים (יוטל על התלמידים להכיר את סוג הגז).
- אמצעי הבטיחות שיש לנקוט בהם כשנחשפים לגז:
-הימנעות מהימצאות בדרכו של האוויר הנושא את הגז והתרחקות ממקור הגז.
-אפשר להשתמש במשקפי שחיה, או לנשום דרך החולצה.
-שימוש בבצל קלוף, או במסכת גז.”
(מדע וחיים, כתה ח’ (2018) עמ’ 178)
המחבר
ד”ר ארנון גרויס הוא מזרחן בעל תואר ד”ר בתחום זה מאוניברסיטת פרינסטון וכן תואר מ.א. במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד. ד”ר גרויס הוא עיתונאי בגימלאות של קול ישראל בערבית ושם עקב יום-יום, במשך למעלה מארבעים שנה, אחר האירועים במזרח התיכון ובעולם הערבי. מאז שנת 2000 הוא חוקר את היחס ל”אחר” ולשלום בתכניות הלימודים השונות במזה”ת ובמסגרת זו חקר למעלה מאלף ספרי לימוד של מצרים, סוריה, סעודיה, איראן, תוניסיה והרשות הפלסטינית וכתב מחקרים רבים בנושא זה. ד”ר גרויס הציג את ממצאיו בפני קובעי מדיניות בקונגרס של ארה”ב, בפרלמנט האירופי, בבית הנבחרים הבריטי, באסיפה הלאומית הצרפתית, בפרלמנטים הקנדי והשוודי ובכנסת ישראל, כמו גם במכוני מחקר ובפני אנשי עיתונות בישראל ובחו”ל.
