French
German
Hebrew
Noruegan
Russian
Spanish
Swedish
Polish
Portuguese
Special update: Arab terror, this time in Binyamin
In an appeal to fairness, Jewish residents have asked friends to get updated and know the true story. This is just one in a long line of attacks against Jews, in an ongoing effort to instill fear in the hearts of Israelis. Murder for politics. Hate and anti-Israel terror.
We want to help ask questions and get you real answers.
To combat distortion, we share some details that are overlooked or omitted.
We invite you to read the incident as properly reported upon here, and share the same.
Best,
Sarah, Ruth and Avi and the Yes! Israel team
This, from Governor Israel Ganz:
And more – Personal accounts of Jewish residents in the area, give a different picture from that portrayed in many biased media reports:
The regional council personnel responding to the attack, reported: “Serious incident two nights ago in Binyamin: Dozens of rioting Arabs from the village of Burka, carrying stones, iron bars and large firecrackers attacked and seriously injured a group of Jewish shepherds and local residents who came to their aid. One of the residents sustained serious head injuries, and was taken to hospital, where he needed surgery. He is currently in the ICU at Shaare Zedek, recovering from the operation, and is suffering from cerebral hemorrhaging and fractures to his skull. At his bedside are policemen from the Central Investigative Unit of the Judea and Samaria division.
It began when a Jewish shepherd who lives in the Oz Zion neighborhood was tending his flock in a field in Area C, Israeli state land, between Oz Zion and Burka, near his neighborhood. Several Arabs approached him and threatened him. At that point the shepherd, who felt his life was in danger, called a few Oz Zion residents, who arrived to be with him and to prevent the deterioration of the situation. Suddenly dozens of Arabs, armed with rocks, iron bars and large firecrackers swarmed around them and attacked the Israelis, threatening their very lives. The Israelis called the security forces and civilian forces for assistance.
The Arab rioters hurled large firecrackers directly at the Israelis and through rocks at them from point blank range. That was when one of the Israelis was hit in the head by a rock and seriously injured. With the last ounce of this strength he managed to defend himself with his handgun, for which he has a license.
The injured Jewish man was carried away by his friends, who called an ambulance that met them on the nearby road. The man was taken to Shaare Zedek hospital in serious condition, where he underwent surgery that night, and is now recovering in the ICU. Some media reports state that in firing his handgun to defend himself, he shot and killed one of the Arabs who were attacking him. Throughout his stay in the hospital, there are policemen from the Central Investigative Unit of the Judea and Samaria division. Late Friday evening the police arrested another Israeli resident of Oz Zion, who was at the incident and had helped evacuate the injured man to the hospital, under investigation.
Attorney Nati Rom of the Honenu legal aid organization was called on Saturday, during the Sabbath, to assist in the legal defense of the injured man in the hospital, and on Saturday night said, “This is a miracle. My client was seriously injured. He is only alive now thanks to a miracle and the resourcefulness of his friends. At the hospital I met a young civilian who was seriously injured after a horrific terror attack against him and his friends by hundreds of rioting Arabs. I call on the Shabak security forces and the police to find these Arab rioters immediately, and put them behind bars. This is attempted murder against a group of Jews, literally like a lynching. My client acted according to the law, and as required by anyone who carries a licensed personal weapon – to defend himself and the lives of other civilians.”
Verbal pollution
One of the blights plaguing humanity these days is the increasing pollution which is causing ecological damage to our oceans and poisoning the air we breathe.
There are, unfortunately, additional forms of pollution that result in short and long-term casualties.
Jews throughout history have been the targets of these vile verbal assaults, and since the re-establishment of Jewish sovereignty in their ancient homeland, the intensity and frequency has ratcheted up to epidemic proportions.
One of the unique features of this phenomenon is the way that it manifests its potency in the verbal utterances of Jews who feel that their mission in life is to denigrate, criticize and condemn each and every act that Israel may or may not do.
We have always been afflicted with self-loathers who have delighted in joining forces with those who wish us ill. With the rise of social media, their presence has become so much more malignant.
It seems that almost everyone nowadays has an urge to pontificate. It has become so prevalent that one wonders whether there are any other problems in the world or whether Israel is the sole threat to peace and security.
This past week has provided a perfect example of the polluted atmosphere now prevailing.
One would think that with all its accumulating domestic problems and threats to world peace increasing by the day, the Biden Administration’s priorities might somehow reflect these looming crises.
No such luck is evident, however, as every “Tom, Dick and Harry” instead feels compelled to denounce, comment and interfere in Israel’s domestic affairs.
The sight of Jews building homes in places that have seen a Jewish sovereign presence for two millennia produces convulsions.
Apparently, visiting the Temple Mount on Tisha B’Av, Judaism’s national day of mourning for the destruction of both Temples, is anathema and poses such a serious threat that it calls for condemnation. In the face of Islamic threats, Jews are pilloried for having the audacity to visit their holiest site and forbidden to utter any prayers there. Instead of calling out and denouncing the hypocrisy emanating from those who are religious freedom abusers, the US blames Jews. Ignored and shamefully swept under the carpet is the fact that those who today lie and incite that the settlers are “storming” the Al Aqsa Mosque are the very same people who barred Jews from the Kotel from 1948 to 1967.
One could perhaps expect that our own politicians and diplomats might expose this ongoing scandalous situation but seemingly, this is another case of not making waves. The end result, of course, is that the media, with their collection of anti-Israel commentators, have a field day in disseminating misinformation.
The continuing mayhem over judicial reforms is another example of interference in Israel’s internal affairs. You can imagine the uproar which would ensue if Israeli officials were to comment and disapprove of each and every domestic move taken by the US or European Governments. Righteous indignation over the chutzpa of Israeli interference would be overwhelming. Yet, when the same suspects meddle in our local disputes, apparently, that carries a kosher stamp of international approval.
A favourite mantra is “the inalienable rights of the Palestinians.” This is rammed down our collective throats at every opportunity. What you won’t hear are their “inalienable obligations.” These include a cessation of fabricating a fake Palestinian history, recognizing the Jewish legal claim to their ancestral homeland, eliminating hate and incitement from their media and school books and actually putting in place some semblance of democratic governance. It also means respecting human rights, tolerance towards non-Islamic faiths and eliminating the permanent refugee status of millions of their own long-suffering people. International aid should not be used to pay terrorists and their families and building terror tunnels. Palestinian Arab obligations should also mean giving up on any idea of eliminating a Jewish presence.
We would all be much better off if Biden, the EU and the UN were to concentrate their focus on these elementary threats to peace instead of obsessing about Israel every minute of the day.
Apparently, there are approximately ten thousand Israelis currently residing in Berlin. Whatever reason they may have to make Germany their home it certainly is not to seek a better and more meaningful Jewish life. Salaries may be higher, the nightclubs may be livelier and cottage cheese cheaper but beneath the surface there are clear signs that sooner rather than later the ancient virus of hate will once again break forth. It is already percolating but just as pre-war Jews preferred to ignore it until it was too late, today’s Jewish locals and Israeli expats prefer to concentrate on the perceived good life in the resurrected fatherland.
The mutated hate which now targets Israel is an endemic disease for which there is no cure. It is, therefore with incredulity that a news report revealed that the Israeli Ambassador to Germany was evicted from a Berlin café. The most amazing revelation is that the owner of the café is an Israeli expat who now calls Germany his home. The ostensible reason given by this man, according to the report, was
“Because he represents Israel, and since he implements an invalid and manipulative policy, which claims that any criticism of Israel is antisemitic.”
In other words, this ex-lover of Zion cannot stand the obvious fact that holding Israel to a standard no other country is expected to live up to, is not somehow a sign that irrational hate is present. An Israeli banning the Israeli Ambassador is about as low as one can get. Doing this in the German Capital of all places is an incredible act of self-loathing which unfortunately seems to be a common trait of many these days.
In the not-so-distant past there were signs in German shop windows that proclaimed “no dogs or Jews allowed.” It is a symptom of the sickness afflicting those suffering from historical amnesia that this disgraceful behaviour did not seem to evoke any public outrage by the media or even members of Parliament who are usually so proactive in attacking Israel.
The other day I came across a news item that perfectly encapsulates the double standards we face these days.
It seems that the United Kingdom Government was very upset that the European Union had referred in a report to the Malvinas instead of calling it the Falkland Islands. By using this terminology the EU implied that these British-occupied islands were actually Argentinean, which in reality is what they are. After a vigorous protest from the UK Foreign Office the EU rapidly backtracked.
Think about this for a moment.
Judea and Samaria are referred to by the international community as the “occupied West Bank.” We all know what this implies, especially as the big lie has become the accepted narrative of historical revisionists. Nothing it seems, can induce the UN to reverse itself.
On the other hand, faster than the speed of sound, the EU reverses its “mistaken” description of the occupied Falklands and its British settlers.
Do you discern a glaring inconsistency between these two situations?
The Falklands were seized by the British from Argentina in 1833, and the Argentineans living there at the time were expelled. Judea and Samaria has had a Jewish sovereign presence since Biblical times and is part of the territory allocated by the San Remo Agreement for Jewish settlement.
Who has the better legal claim?
It shouldn’t be too difficult to work out.
3,600-plus Palestinian terror attacks in first half of 2023
The escalation in Palestinian terrorism that started over a year ago shows no signs of abating, data from Rescuers Without Borders (Hatzalah Judea and Samaria) published on Tuesday indicates.
In the first six months of 2023, the emergency service recorded 3,640 acts of terror throughout Israel, including 2,118 cases of rock-throwing, 799 attacks with Molotov cocktails, 18 attempted stabbings and six car-rammings.
The number of shootings has already surpassed last year’s total, with 101 instances of gunfire directed at Israelis reported. Hatzalah’s figures do not include the hundreds of attacks on security personnel during counterterrorism operations in Palestinian villages.
Palestinian terrorists have killed 28 people and wounded 362 others since January, the organization said.
In addition, two Israelis died from wounded sustained in previous years. Shimon Maatuf died in February after suffering severe head wounds in an attack by two Palestinians armed with axes in 2022, and New York-born Chana Nachenberg died last month after a Palestinian suicide bombing put her in a coma 22 years ago.
Rescuers Without Borders was founded in 2000, at the beginning of the Second Intifada, with the goal of establishing a civilian emergency response infrastructure in Judea and Samaria. Eventually, the organization expanded the scope of its work to include all of Israel.
Hatzalah released its biannual report on terrorism amid yet another uptick in Arab attacks throughout Jerusalem, Judea and Samaria.
Earlier on Tuesday, security forces thwarted a possible terrorist attack at the Shuafat checkpoint in northeastern Jerusalem, arresting a 14-year-old Palestinian suspect who behaved suspiciously. Officers found a knife in his possession.
On Monday, Palestinian terrorists threw rocks at vehicles in northern Samaria, wounding at least four Israeli civilians, including a woman in an advanced stage of pregnancy. At least three cars were targeted in the attack, which took place on Route 55 near Ma’ale Shomron, medical officials said.
A day earlier, an Israeli man was shot and seriously wounded, and his two daughters lightly injured, in a Palestinian drive-by shooting near the Tekoa Junction in Gush Etzion. According to the IDF, the terrorist opened fire from a passing vehicle at the victims’ car on a highway about 15 kilometers (9 miles) south of Jerusalem.
Following an hours-long manhunt, security forces apprehended the suspected shooter in nearby Bethlehem, where he had barricaded himself inside a mosque.
Parents in California Are About to Lose Their Kids Under New Law
To transgender a boy, you must castrate him. Such an operation cannot be reverse
The dangers of transgenderism are not yet perceived.
Watch this short documentary to prepare for the eventuality of a California custom which may emerge in a school or kindergarten near you.
Be prepared to fight back.
This is what Israel should offer Saudi Arabia
What’s clear about the American led effort to bring about a rapprochement between Israel and Saudi Arabia is that it has a secondary agenda that aims to undermine not only our G-d given claim to Judea and Samaria, but also our right to implement democratically endorsed domestic policies that run counter to the government’s leftist Opposition.
To accomplish these objectives the American diplomatic plan requires several Israeli concessions, which would essentially require the nullification of our last election. The concessions include our “meaningful” endorsement of a Palestinian state, and the corresponding termination of our settlement enterprise.
Given the composition of our current government, any territorial concessions, particularly those leading to the creation of a Palestinian state, would require a new National Unity government, whose creation would require the replacement of Itamar Ben-Gvir and Bezalel Smotrich with Benny Gantz and Yair Lapid.
Apart from facilitating the wholesale surrender of our Biblical heartland, this new coalition would also spell the end of any judicial reform for the foreseeable future. The American sweetener for this nightmare would, of course, be the inclusion of Saudi Arabia in the Abraham Accords.
How has our government responded to this extremely hostile American diplomatic offensive? Not by ruling out such horrendous and outrageous concessions, but by attempting to facilitate it with humiliating appeals to the opposition to join a ‘national unity’ government in exchange for postponing any further judicial reform efforts. More shocking, is the government’s refusal to explicitly rule out the creation of a Palestinian state dedicated to the eventual destruction of Israel.
What the Prime Minister seems oblivious to is the fact that Saudi Arabia would be willing to settle for far less from Israel in order to obtain what it wants from the Americans. The Saudis don’t love the Palestinians so much that they would be willing to loose an American defense agreement and all the high tech arms that would flow from that, just because the Arab “street” demands the creation of a Palestinian state.
Instead, Israel should quietly offer the Saudis a defense pact of its own that would probably be more credible than anything the Biden administration would offer. Although the acceptance of such a deal might jeopardize the recently agreed rapprochement between Riyadh and Tehran, we should at least offer it up in place of the Israeli concessions demanded by Washington. And who knows? The Saudis just might go for it.
This is what Israel should offer Saudi Arabia
What’s clear about the American led effort to bring about a rapprochement between Israel and Saudi Arabia is that it has a secondary agenda that aims to undermine not only our G-d given claim to Judea and Samaria, but also our right to implement democratically endorsed domestic policies that run counter to the government’s leftist opposition.
To accomplish these objectives the American diplomatic plan requires several Israeli concessions, which would essentially require the nullification of our last election. The concessions include our “meaningful” endorsement of a Palestinian state, and the corresponding termination of our settlement enterprise.
Given the composition of our current government, any territorial concessions, particularly those leading to the creation of a Palestinian state, would require a new National Unity government, whose creation would require the replacement of Itamar Ben-Gvir and Bezalel Smotrich with Benny Gantz and Yair Lapid.
Apart from facilitating the wholesale surrender of our Biblical heartland, this new coalition would also spell the end of any judicial reform for the foreseeable future. The American sweetener for this nightmare would, of course, be the inclusion of Saudi Arabia in the Abraham Accords.
How has our government responded to this extremely hostile American diplomatic offensive? Not by ruling out such horrendous and outrageous concessions, but by attempting to facilitate it with humiliating appeals to the opposition to join a ‘national unity’ government in exchange for postponing any further judicial reform efforts. More shocking, is the government’s refusal to explicitly rule out the creation of a Palestinian state dedicated to the eventual destruction of Israel.
What the Prime Minister seems oblivious to is the fact that Saudi Arabia would be willing to settle for far less from Israel in order to obtain what it wants from the Americans. The Saudis don’t love the Palestinians so much that they would be willing to loose an American defense agreement and all the high tech arms that would flow from that, just because the Arab “street” demands the creation of a Palestinian state.
Instead, Israel should quietly offer the Saudis a defense pact of its own that would probably be more credible than anything the Biden administration would offer. Although the acceptance of such a deal might jeopardize the recently agreed rapprochement between Riyadh and Tehran, we should at least offer it up in place of the Israeli concessions demanded by Washington. And who knows? The Saudis just might go for it.
3,600-plus Palestinian terror attacks in first half of 2023
The escalation in Palestinian terrorism that started over a year ago shows no signs of abating, data from Rescuers Without Borders (Hatzalah Judea and Samaria) published on Tuesday indicates.
In the first six months of 2023, the emergency service recorded 3,640 acts of terror throughout Israel, including 2,118 cases of rock-throwing, 799 attacks with Molotov cocktails, 18 attempted stabbings and six car-rammings.
The number of shootings has already surpassed last year’s total, with 101 instances of gunfire directed at Israelis reported. Hatzalah’s figures do not include the hundreds of attacks on security personnel during counterterrorism operations in Palestinian villages.
Palestinian terrorists have killed 28 people and wounded 362 others since January, the organization said.
In addition, two Israelis died from wounded sustained in previous years. Shimon Maatuf died in February after suffering severe head wounds in an attack by two Palestinians armed with axes in 2022, and New York-born Chana Nachenberg died last month after a Palestinian suicide bombing put her in a coma 22 years ago.
Rescuers Without Borders was founded in 2000, at the beginning of the Second Intifada, with the goal of establishing a civilian emergency response infrastructure in Judea and Samaria. Eventually, the organization expanded the scope of its work to include all of Israel.
Hatzalah released its biannual report on terrorism amid yet another uptick in Arab attacks throughout Jerusalem, Judea and Samaria.
Earlier on Tuesday, security forces thwarted a possible terrorist attack at the Shuafat checkpoint in northeastern Jerusalem, arresting a 14-year-old Palestinian suspect who behaved suspiciously. Officers found a knife in his possession.
On Monday, Palestinian terrorists threw rocks at vehicles in northern Samaria, wounding at least four Israeli civilians, including a woman in an advanced stage of pregnancy. At least three cars were targeted in the attack, which took place on Route 55 near Ma’ale Shomron, medical officials said.
A day earlier, an Israeli man was shot and seriously wounded, and his two daughters lightly injured, in a Palestinian drive-by shooting near the Tekoa Junction in Gush Etzion. According to the IDF, the terrorist opened fire from a passing vehicle at the victims’ car on a highway about 15 kilometers (9 miles) south of Jerusalem.
Following an hours-long manhunt, security forces apprehended the suspected shooter in nearby Bethlehem, where he had barricaded himself inside a mosque.
German Ministry of Interior Reinforces NGO Monitor’s Research
On July 28, the major German news magazine Der Spiegel reported that the German Ministry of Interior supports Israel’s 2021 decision designating 6 Palestinian NGOs as terrorist entities. Germany and other European governments are the major funders for these groups, providing millions annually.
This is a significant repudiation of the German Ministry of Foreign Affairs and other European officials who claim that Israel did not provide sufficient proof linking these NGOs to the Popular Front for the Liberation of Palestine (PFLP) terrorist organization. According to Der Spiegel, the Ministry of Interior found the evidence of these ties provided by Israel to be “substantial,” adding that it “could stand in court.”
Moreover, the Ministry labeled the German MFA’s criticisms of Israel’s designations as “reckless” and politically motivated. NGO Monitor has consistently urged European governments to review the publicly-available information linking these NGOs to the PFLP, and this development reflects our outreach and research.
In March, NGO Monitor Vice-President Olga Deutsch presented our research and policy analysis to German MPs in Berlin. This included our 80-page report, “Clear and Convincing: The Links between the PFLP and the European Government-funded NGO Network,” presenting the overwhelming, publicly available evidence that ties these NGOs and their leadership to the PFLP.
In this document, we highlighted the individual governments and financial institutions that have ended or cut back their relationships with PFLP-affiliated groups after reviewing the evidence.
In this context, the German-Israel Society (DIG) released an official statement stating, inter alia, that “NGO Monitor once again presented its findings on the PFLP connections of Palestinian NGOs financed from Germany, this time in a comprehensive report. The DIG has discussed these reports with officials in the federal government and parliament on several occasions.” He added that the Ministry of Foreign Affairs failed to address any of NGO Monitor’s findings and in order to continue funding NGOs they “must first refute the PFLP connections of these organizations, as documented in the NGO Monitor report.”
As the analysis in Der Spiegel demonstrates, the debate over German and European funding for these NGOs is growing. NGO Monitor will provide additional updates as developments take place.
מפות מגלות – החזון הפלסטיני כפי שנלמד בבתי הספר של אונר”א
ד”ר ארנון גרויס, אוגוסט 2023
מחקר זה עוסק בכ-115 מפות הארץ המופיעות במהדורה האחרונה של ספרי הלימוד שיצאו לאור מטעם הרשות הפלסטינית בשנת 2020 (ספרים בודדים יצאו לפני כן ולא שונו מאז) ואשר נמצאים בשימוש בבתיה”ס של אונר”א. במסגרת זו נבדקו 125 ספרים מכיתות א’ עד י’ בתחומי המקצוע הבאים: ערבית, אנגלית, לימודי חברה (כולל גיאוגרפיה והיסטוריה), חינוך אסלאמי, מתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה.
מטרת המחקר הייתה לבדוק איך מוצגת הארץ – ישראל/פלסטין – לאור הסכסוך הקיים בין שתי האומות הטוענות לבעלות עליה. הנחת היסוד במחקר הייתה ששני הצדדים רואים את הארץ הזאת כיחידה אחת שהיא כולה מולדתם והדבר חייב להתבטא גם במפות המופיעות בספרי הלימוד שלהם. כדי לאשש הנחה זו, נבדקו גם שני ספרי גיאוגרפיה ישראליים, שאושרו רשמית ע”י משרד החינוך הישראלי, ויצאו לאור ע”י המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט”ח) אשר נחשב למוציא לאור מרכזי של ספרי לימוד בישראל.
ואכן, נמצאו מפות בספרי הלימוד הישראליים אשר מציגות את הארץ כיחידה אחת ללא גבולות פנימיים תחת השם “ישראל” כאשר מדובר במפות שאינן בעלות אופי מדיני. בדוגמה שלהלן – מפה בכותרת “הקרקעות בישראל” אשר כוללת גם את אזורי יהודה, שומרון ועזה (וגם את רמת הגולן שהוחל עליה החוק הישראלי בשנת 1981):
מפה מס’ 1 (ישראל – האדם והמרחב, על יסודי (מט”ח, 2007) עמ’ 187)
תופעה מקבילה אנו מוצאים גם במפות הפלסטיניות. להלן מפה בכותרת: “מפת פלסטין – פיזית”:
מפה מס’ 2 (לימודי חברה, כתה ה’, חלק א’ (2020) עמ’ 17)
מפות ישראליות אחרות מבטאות את העובדה ששטחי יהודה ושומרון לא סופחו לישראל (מלבד מזרח ירושלים) וחבל עזה הפך לשטח ללא נוכחות ישראלית כלל החל משנת 2005. מדובר בעיקר במפות הנושאות אופי מינהלי שמוציאות את השטחים האלה מגבולות מדינת ישראל תחת הכיתוב “[אזור] ללא נתונים”. להלן מפה בכותרת “צפיפות האוכלוסין בישראל לפי נפות”:
מפה מס’ 3 (חוקרים ארץ – גיאוגרפיה לכתה ו’ ממלכתי וממלכתי-דתי (מט”ח, 2015) עמ’ 69)
בין המפות הפלסטיניות שבשימוש בבתיה”ס של אונר”א, לעומת זאת, יש רק מעט מפות שמציינות בנפרד את השטחים האלה. בדוגמה שלהלן, המפה איננה מציינת במפורש מה קיים מעבר להם:
מפה מס’ 4 (חינוך לאומי ולחיים, כתה ב’, חלק א’ (2019) עמ’ 62)
מפה אחרת מציגה את הנגב כחלק מפלסטין מחוץ לשטחים הנ”ל:
“1. תוואי הקרקע בפלסטין מגוונים – מישורים, הרים, בקעות ומדבריות. שטחו של מדבר הנגב נאמד במחצית שטח פלסטין. אפשר להציג זאת באמצעות השבר…”
מפה מס’ 5 (מתמטיקה, כתה ג’, חלק א’ (2020) עמ’ 82)
מפה שלישית, בכותרת “פלסטין לאחר מלחמת שנת 1948” מציינת במקרא במפורש מה קיים מעבר לשטחים הנ”ל:
“[כתום] שטחים ערביים
[סגול] שטחים שעליהם השתלטו הציונים לאחר המלחמה”
מפה מס’ 6 (גיאוגרפיה והיסטוריה מודרנית ובת-זמננו של פלסטין, כתה י’, חלק ב’ (2020) עמ’ 8)
ובחזרה למפות הישראליות. המציאות המדינית הנוכחית מתוארת בהן כהווייתה, תוך סימון שטחי A, ולפעמים גם B, של הרשות הפלסטינית. יש לציין, עם זאת, שהרש”פ איננה גוף מדיני ריבוני – למרות שהוכרה ע”י האו”ם כמדינה משקיפה שאיננה חברה. עפ”י הסכמי אוסלו, שעל בסיסם הוקמה ושעדיין תקפים, היא גוף מינהלי אוטונומי תחת ריבונות צה”ל שכפוף מצידו להחלטות ממשלת ישראל. להלן שתי מפות ישראליות. הראשונה מציגה את שטחי A (בחום כהה), והשנייה מציינת את שטחי A (בחום כהה) ו-B (בחום בהיר):
מפה מס’ 7 (ישראל – האדם והמרחב, על-יסודי (מט”ח, 2007) עמ’ 9)
מפה מס’ 8 (חוקרים ארץ – גיאוגרפיה לכתה ו’ ממלכתי וממלכתי-דתי (מט”ח, 2015) עמ’ 10)
בניגוד מוחלט למפות הישראליות האלה (ואחרות – גם בספרים אחרים שנבדקו ע”י מחבר מחקר זה), אין בכל מצאי המפות הפלסטיניות שבשימוש בבתיה”ס של אונר”א היום ולו מפה אחת שבה מצוינת ישראל. גם כאשר מדובר במפות בעלות אופי מדיני מובהק מופיעה כל הארץ תחת השם “פלסטין” בלבד. כך, ישראל, שהיא מדינה ריבונית מוכרת וחברה בארגון האו”ם מאז שנת 1949, נמחקת במפות שבשימוש בבתיה”ס של אונר”א, שהיא סוכנות רשמית של האו”ם.
המפה הראשונה בדוגמאות שלהלן, בכותרת “מפת פלסטין והלבנט”, מציגה את ארבע מדינות הלבנט בשמות: סוריה, לבנון, ירדן ופלסטין:
מפה מס’ 9 (גיאוגרפיה והיסטוריה מודרנית ובת-זמננו של פלסטין, כתה י’, חלק א’ (2020) עמ’ 8)
הדוגמה השנייה לקוחה מספר לימוד אנגלית. המפה, ללא כותרת, מציגה את מדינות האזור בשמותיהן ללא פרטים נוספים. גם כאן מחליפה פלסטין את ישראל:
מפה מס’ 10 (אנגלית עבור פלסטין, כתה ו’, חלק א’ (2019) עמ’ 55)
ועוד מפה בכותרת “מפת פלסטין” תוך ציון שמותיהן של המדינות השכנות:
מפה מס’ 11 (לימודי חברה, כתה ו’, חלק א’ (2020) עמ’ 9)
בדוגמה הבאה מובלט האופי הפלסטיני הבלעדי של הארץ כולה. במפה בכותרת “מפת המולדת הערבית” מצוינות מדינות ערב בשמותיהן. ביניהן מופיע השם “פלסטין” לצד הארץ כולה שצבועה בצבע אחד ומעליו מתנוסס הדגל הפלסטיני:
מפה מס’ 12 (טיפוח לאומי וחברתי, כתה ד’, חלק א’ (2020) עמ’ 8)
המפה הזאת מופיעה בספר הלימוד במסגרת שיעור מס’ 2 שכותרתו: “פלסטין [היא] ערבית ומוסלמית”:
בדוגמה הבאה מודגשת בלעדיות הבעלות הפלסטינית על הארץ במסגרת תרגיל שבו מתבקש התלמיד לצבוע את מפת הארץ בצבעי הדגל הפלסטיני:
“השיעור השני: אני מצייר את ארצי
פעילות מקדימה: צורת ארצי
- אצבע את מפת מולדתי בצבעי הדגל הפלסטיני.”
מפה מס’ 13 (חינוך לאומי ולחיים, כתה ב’, חלק א’ (2019) עמ’ 8)
ועוד דוגמה. הכיתוב לצידה אומר: “יחד נגן על המולדת”:
מפה מס’ 14 (חינוך אסלאמי, כתה ב’, חלק א’ (2020) עמ’ 42)
בלעדיות פלסטין על-גבי מפת הארץ מתבטאת גם במוצר הנמכר לתיירים שעליו מפת הארץ צבועה בצבעי הדגל הפלסטיני ולידה השם “פלסטין” בערבית ואנגלית. להלן דוגמה המובאת בספר לימוד אחר:
מפה מס’ 15 (לימודי חברה, כתה ה’, חלק ב’ (2020) עמ’ 57)
אם שטח מדינת ישראל שמלפני 1967 הוא שטח כבוש, כמצוין במפה מס’ 6, אזי יש לשחררו. במפה שלהלן, על רקע מסגד אלאקצא ולצידה ראשו של רעול פנים, תחת הכותרת “פלסטין [היא] לב האומה” ניתן לכך ביטוי מרומז:
מפה מס’ 16 (השפה הערבית, כתה ז’, חלק א’ (2020) עמ’ 13)
בהקשר זה, ערים בישראל שמלפני 1967, ושבהן גרים, או גרו, ערבים, נחשבות לערים פלסטיניות – גם אם רוב תושביהן היום הם יהודים:
“6. אציין על-גבי מפה אילמת של פלסטין את הערים הפלסטיניות הבאות:
עכו, חיפה, עזה, יריחו, ירושלים, שכם, צפת, באר שבע, חברון, רפיח.” יצוין כי השמות המודגשים הם שמות ערים בישראל שמלפני 1967 (כולל ירושלים המערבית) ורוב תושביהן יהודים.
מפה מס’ 17 (לימודי חברה, כתה ה’, חלק ב’ (2020) עמ’ 39)
ובדוגמה הבאה בכותרת “ערים פלסטיניות”:
“פעילות 3: נתבונן במפה שלהלן ואז נבצע את מה שלהלן:
ניתן דוגמאות לערים פלסטיניות:
-על החוף
-בהרים בפנים הארץ
-ערים הנמצאות באזור בקעת הירדן
-ערים הנמצאות באזור המדברי”
על המפה בכותרת “מפת פלסטין” מופיעות הערים: עכו, צפת, חיפה, טבריה, נצרת, יפו, באר שבע – כולן בישראל שמלפני 1967, וכן שכם, רמאללה, ירושלים (שחלקה המערבי היה בשטח ישראל לפני 1967), בית לחם, חברון, עזה, רפיח.
מפה מס’ 18 (לימודי חברה, כתה ה’, חלק ב’ (2020) עמ’ 36)
נוסף על ההתעלמות מקיומה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית, תוך הצגת שטחה כולו כשטח כבוש – ומכאן משתמע שיש לשחררו, קיימת התעלמות רבתי במפות שבשימוש אונר”א מהיהודים בארץ אשר מונים היום כשבעה מיליון נפש. הדבר מתבטא בהעדר מוחלט מהמפה של ערים שנוסדו ע”י יהודים בתקופה המודרנית, ובראשן תל אביב. המסר ברור: היהודים הם זרים בפלסטין ואין להם מקום בה. להלן דוגמה אחת מני רבות: הערים המופיעות על המפה – צפת, טבריה, נצרת, עכו, חיפה, ביסאן (בית שאן של היום), אום אלפחם (הוכרזה כעיר תחת שלטון ישראל), ג’נין, טובאס, טולכרם, שכם, קלקיליה, יפו, לוד, רמלה, רמאללה, יריחו, ירושלים, בית לחם, חברון, עזה, באר שבע. הערים החסרות: תל אביב, חולון, בת ים, רמת גן, בני ברק, פתח תקווה, הרצליה, נתניה, חדרה, עפולה, נצרת עילית (נוף הגליל), קריית שמונה, קריית גת, בית שמש, דימונה, אופקים, שדרות, נתיבות, כרמיאל, הקריות ליד חיפה, ועוד רבות אחרות.
מפה מס’ 19 (חינוך לאומי ולחיים, כתה ב’, חלק ב’ (2019) עמ’ 58)
ועוד דוגמה: הערים ששמותיהן מצוינים על-גבי המפה – עכו, צפת, חיפה, נצרת, שכם, רמאללה, יפו, עסקלאן (אשקלון של היום), יריחו, ירושלים, בית לחם, חברון, באר שבע, עזה, רפיח.
מפה מס’ 20 (לימודי חברה, כתה ה’, חלק א’ (2020) עמ’ 55)
וראו גם את המפות מס’ 6, 11, 18 לעיל, ויש עוד רבות.
שני יוצאים מן הכלל הן ערים שהוקמו ע”י יהודים, אשר מופיעות במפה תחת השם הערבי של המקום השומם בו הוקמו אח”כ: אילת (אום אלרשראש) – כמה וכמה פעמים (ראו מפות מס’ 11, 18 לעיל) וחדרה (אלח’ודירה) – פעם אחת (מתמטיקה, כתה ד’, חלק א’ (2020) עמ’ 86).
המפות הישראליות, לעומת זאת, מציינות בדרך כלל ערים מרכזיות כגון שכם, חברון ועזה בשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה (ראו מפות מס’ 1, 3, 7, 8 לעיל).
העלמת הנוכחות היהודית בארץ בספרי הלימוד שבשימוש אונר”א באה לביטוי גם בהקשר ההיסטורי. להלן טקסט בעניין זה הצמוד למפת הארץ וסביבתה אשר מובאת בספר לימוד אנגלית. מדובר בהקדמה תחת הכותרת “אודות פלסטין” ושבה אין כלל אזכור של עברה היהודי:
“ארץ יפה זו שוכנת על פרשת הדרכים בין אסיה ואפריקה ולכן הייתה תמיד מקום מפגש חשוב לתרבויות שונות. שרידים ארכיאולוגיים הינם בעיקר מהתקופות הכנענית, הרומית, הביזנטית והמוסלמית והם מצויים בכל הארץ – לעיתים קרובות בעריה העתיקות.”
מפה מס’ 21 (אנגלית עבור פלסטין, כתה י’, חלק ב’ (2017) עמ’ 4)
לסיכום, השוואה פשוטה של המפות המופיעות בספרי הלימוד שבשימוש אונר”א לאלה הישראליות מעלה מסקנה אחת: המפות הישראליות משקפות את המציאות הקיימת, בעוד שהמפות הפלסטיניות שבשימוש בבתיה”ס של אונר”א מבטאות את החזון הפלסטיני. בחזון זה ישראל איננה קיימת, כל הארץ היא בריבונות פלסטינית, שבעת מיליוני היהודים החיים בישראל “מועלמים” – על עריהם וההיסטוריה העתיקה שלהם, והדרך להגשמת חזון זה היא דרך של מאבק. דבר אחרון זה נאמר במפורש בטקסטים שנבדקו במחקרים קודמים ונרמז גם כאן (מפה מס’ 16 לעיל).
אין שום דרך להצדיק את השימוש במפות כאלה ע”י סוכנות של האו”ם המחויבת לעקרונות כיבוד ריבונותה של כל מדינה חברה בארגון האו”ם – כולל מדינת ישראל, לניטראליות מוחלטת בין הצדדים לסכסוך, ולפתרון הסכסוך בדרכי שלום עפ”י החלטות האו”ם. השימוש במפות אלה ע”י אונר”א מבטא זלזול תהומי בעקרונות אלה ועל המדינות התורמות לפעול בנחרצות כדי לשנות את תמונת המצב העגומה הזאת.
